סיפורים אישיים

מציאות נפרדת - תל אביב - ינואר 2012

המוסיקה נוגעת. יש לה כוחות משלה. מסוגלת לחדור ולקחת למקומות אחרים. לזרוק אותנו למציאות אחרת. נפרדת.
סשן צילום שמתחיל בניסיון ליצור משהו חדש. מוסיקה בווליום חזק. הופך לאוסף של רגשות שמחפשים הבעה.
פריים ועוד פריים. טרק ועוד טרק. מבט ועוד מבט. כל רגש נתפס למקום שלו ויש סיפור.
היהודים שואגים. הקצב ממכר.
"מי אמר לך שאת יכולה לתת הכל מבלי לחשוב. בזיכרון ישן על התחלה חבוי לו גם הסוף".















קו 5 - תל אביב - יולי אוגוסט 2011
כחלק מסדנת Masterclass Pro בסטודיו של אייל לנדסמן ואלדד רפאלי, חיפשתי את המהות והמשמעות של מוניות שירות קו חמש הותיק והעיר תל אביב. בשיטוטים הארוכים ובמרדף אחרי קו חמש, מצאתי את החיבור בדיזינגוף.
זה רחוב ערמומי. מתחיל באווירה שכונתית, מזמין. מדרכות מוצלות בנדיבות, סופרים פתוחים סביב השעון, בוטיקים של שיא ה'מודה', כלבים המוציאים את בעליהם לטיול. ממשיך בדוכני מיץ, בתי קפה מדרכתיים, אנדרטאות לחיזוק הזיכרון הלאומי, כיכר דהויה, ו-"סנטר" אחד לא ברור. בליל של דיירים ושל תיירים תועים בדרך לים. אמהות ובנותיהן שמחפשות את שמלת החלומות לערב הכלולות הנוצץ שלהן. שותי מיץ ויושבי בתי קפה שעדיין חושבים ש"להזדנגף" זה פועל "גזעי".
המדרכות הרחבות כאילו נותנות לך לנשום. מוליכות אותך במעלה הרחוב, גוררות אותך חזרה במורדו. מדיפות ריח של נוסטלגיה. או סתם של לכלוך. מכל עבר מביטות בובות של חלון ראווה, נטולות ראש, מלאות קנאה בחברותיהן מצפון הרחוב שכבר לובשות לבן. מעל, מתפוררים בשמש בנייני באו האוס שמקווים להשתמר.
ובתוך כל זה, בדיוק באמצע, פועמות מוניות שירות קו חמש. צהובות מקנאה, קצת מסמיקות, מונעות על ידי לב בלתי נראה, מתעקשות להעביר אנשים מצפון לדרום ושוב. כמו בועות חמצן לרחוב מזדקן ומקומט. מלאות חיוניות, עירניות, חצופות ודעתניות. תנועת יד קטנה, סימון עם הראש, מבט, ואתה על הגל. אולי בזכותן דיזינגוף עדיין מאיר.

ואולי פשוט למרות הכל, יש בו עדיין קסם. יש בו סטייל תל אביבי. רעש וסאון ישראליים, שקיקות חיים ייחודית. תל אביב במיטבה.

דלתות נפתחות - ניו יורק - ינואר פברואר 2011
רכבת נוסעת בעיר התחתית של העיר הכי עילית. הכל בתנועה. אנשים עולים, אנשים יורדים. תחנה. דלתות נפתחות, דלתות נסגרות.
רק אני יושב במקום. עושה קולות של ספסל סאבווי. מתערבב במקום הכי מנוכר שיש.
לא מישיר מבט. רק עדשה.
ובכל פעם שעוצרים, הדלתות חושפות תמונה אחרת. זמנית ומידית.
קליק.
ומסך הדלתות שוב נסגר ומכין את התמונה הבאה.
אני מחופר במעיל שלי, בתוך קרון המוני.
ביני ובין התמונה של העולם החיצוני מפריד קו צהוב משובש.
תחנה.
יורדים.

0544.678.752
כל הזכויות שמורות - יובל דביר © 2011

Attractive and uk replica watches mechanically finished movements are as if they were frozen. In the two replica watches before and after the sapphire between the glass box, giving rolex replica the impression is like floating in the air. Dome-shaped crystal provides a full-size (36 mm), and the perspective of the beauty of the movement,Perfect replica watches uk function of the eccentric swing Tuo.